זקפה: הבנת הפיזיולוגיה והגורמים לזקפה
זקפות, הידועות קלינית כזקפות הפין, יכולות להיות מוגדרות כגודש מלא והתקשות של הפין עקב זרימת דם מוגברת. למרות שזקפה קשורה קשר הדוק לעוררות מינית, ישנם מקרים בהם היא יכולה להתרחש גם ללא כל גירוי מיני. מבחינה פיזיולוגית, זקפה היא פעולה של הנדסה הידראולית הכוללת לחץ דם סיסטולי, ורידים, עורקים, שרירים חלקים ותפוקת לב. הבנת ההיקף המלא יותר של זקפות יכולה להיות שימושית באבחון וטיפול בבעיות זיקפה.
פורטל מומלץ – https://no1realescorts.com/
הפין עובר מחזור שלם של זקפות כדי להשלים אקט של קונגרס מיני. מחזור זה כולל ארבעה שלבים נפרדים: דפלציה, רפיון, גידולים ודטומסצנציה. כאשר רפיון, המבנים הפנימיים של הפין נמצאים במנוחה והדם הממלא רקמות אלה נמוך יחסית. במהלך הגידול, זרימת עורקים מהעורקים האיליאק וההיפוגסטרי, ושקיעה חלקית של הדם בתוך הקורפוס ספונגיוסום והקורפוס קברנוזום, גורמים לרקמות הפין להתנפח ולהיות זקופות. זהו גם השלב שבו מתרחשת עוררות מינית, ושני התהליכים הפיזיולוגיים קשורים זה בזה באופן מורכב. מצב הגידול נמשך פרק זמן עד להתרחשות דטומסנציה כאשר מתחדש זיהום החללים המקיפים את הקורפוס ספונגיוסום וקורפוס קברנוזום, והפין חוזר למצבו הרפוי.
להורמונים יש תפקיד חשוב בתהליך הזיקפה. טסטוסטרון, הורמון סטרואידים, הוא ההורמון העיקרי האחראי על הפעלת עוררות מינית וגרימת זקפה. הורמונים אחרים החשובים לייצור ולוויסות שלה הם אוקסיטוצין, GABA, נוראפינפרין ו- DHEA. כמו כן, מוליכים עצביים כגון סרוטונין, דופמין ותחמוצת החנקן נחשבים כבולמים את הזקפה. תהליכים פיזיולוגיים אחרים השזורים בזקפה הם מערכת העצבים האוטונומית והרפלקס הפאראסימפתטי.
במקרים מסוימים, זקפה יכולה להתרחש ללא נוכחות של כל עוררות מינית. זה ידוע בשם זקפה פיזיולוגית או "ספונטנית", והוא נגרם בדרך כלל על ידי זקפות פין הקשורות לשינה. זקפות הקשורות לשינה ידועות כיום כסוג של תנועת עיניים מהירה או שינה "חולמת". במהלך תקופה זו, הגוף מגיב לאותות מהמוח ומשחרר הורמונים כדי לגרום לזקפה גם ללא כל עוררות מינית מודעת. תהליך זה נחשב לדרך הטבעית של הגוף לשמור על בריאות מינית.
תפקוד לקוי של זיקפה (ED) הוא מצב חמור שבו גברים אינם מסוגלים להשיג ו / או לשמור על זקפה. זה יכול להיגרם על ידי בעיות פיזיות או פסיכולוגיות, כגון חרדה, תשישות, דיכאון, שימוש בסמים, לחץ דם גבוה, או סוכרת. הטיפול ב- ED תלוי בסיבתו, ויכול לכלול שינויים באורח החיים, תרופות (כלומר מעכבי פוספודיאסטראז-5), או הליכים כירורגיים.
שאלות נפוצות
Q. מה גורם לזקפה?
A. זקפה נגרמת על ידי זרימת דם מוגברת לפין, עלייה בהורמונים, ונוכחות של עוררות מינית או גירוי.
Q. אילו הורמונים מעורבים בזקפה?
A. ההורמון העיקרי המעורב בזקפה הוא טסטוסטרון, אך הורמונים אחרים כגון אוקסיטוצין, GABA, נוראפינפרין ו- DHEA חשובים גם הם לייצורו ולוויסותו. מוליכים עצביים כגון סרוטונין, דופמין ותחמוצת החנקן יכולים לבלום את הזקפה.